דיווח קריפטו לרשות המסים 2026 - חובות מיסוי, טפסים ומה חובה לדעת

מתי דיווח קריפטו חובה לרשות המסים בישראל?

חובת הדיווח על קריפטו בישראל מתגבשת בכל מקרה שיש "מימוש" של נכס דיגיטלי לערך כלכלי אחר. רשות המסים פרסמה כבר ב-2018 את החלטת המיסוי 209/18 שקובעת כי מטבעות קריפטו הם "נכס" לעניין סעיף 88 לפקודת מס הכנסה, ולא מטבע. המשמעות, כל פעולה שמשנה את האחזקה במטבע, כולל החלפה למטבע אחר, נחשבת מימוש ויוצרת אירוע מס.

שש קטגוריות עיקריות מחייבות דיווח בדוח השנתי (טופס 1301) או בדוח מיוחד:

1. מכירה למזומן (FIAT), מכירת ביטקוין, אתריום או כל מטבע אחר תמורת שקלים, דולרים, או יורו. חישוב רווח או הפסד הון לפי סעיפים 88 עד 91.
2. החלפה בין מטבעות (Crypto-to-Crypto), החלפת BTC ל-ETH או USDT לסולנה היא מימוש לכל דבר. רשות המסים מחשבת את הערך השקלי בעת ההחלפה.
3. תשלום בקריפטו עבור מוצר או שירות, רכישת רכב, דירה, או שירות תמורת קריפטו = מימוש. המשלם חב במס על ההפרש בין עלות המטבע לערכו במועד הרכישה.
4. הכנסה מכרייה (Mining), סטייקינג (Staking), והענקות (Airdrops), נחשבות הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, חייבות במס שולי במועד הקבלה.
5. הלוואות ו-DeFi, ריבית על הלוואת קריפטו, רווחים מ-yield farming, ופרסי DAO נחשבים הכנסה. לעיתים גם החלפה למטבעות LP יוצרת אירוע מס.
6. הענקת קריפטו לעובד, תמורת עבודה או כבונוס נחשבת הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2), חייבת בניכוי מס במקור על ידי המעסיק.

למעשה, הפעולות היחידות שאינן יוצרות אירוע מס הן קנייה והחזקה (Buy and Hold) והעברה בין ארנקים אישיים שלכם. כל מי שביצע אפילו טרייד אחד של ETH ל-USDT חייב בדיווח על הרווח או ההפסד באותה פעולה, גם אם המטבע לא הומר חזרה לשקלים. למידע רשמי ראו את עמוד דיווח על פעילות במטבעות וירטואליים באתר רשות המסים.

כמה מס משלמים על רווח מקריפטו ב-2026?

גובה המס על קריפטו נקבע לפי סיווג הפעילות. למשקיע פרטי שיעור המס על רווח ההון הריאלי הוא 25% לפי סעיף 91 לפקודה. בפעילות שמסווגת כעסק (מסחר תדיר, כרייה, מתן שירותים) ההכנסה חייבת במס שולי לפי מדרגות, שיכול להגיע יחד עם מס יסף עד כ-50%. חישוב המס מתבצע בארבעה שלבים, הגדרת אופי הפעילות, חישוב עלות בסיס (Cost Basis), חישוב הרווח או ההפסד לכל אירוע מס, וקיזוז הפסדים מול רווחים. הנה דוגמה מלאה:

הקיזוז של ההפסד (18,000 ש"ח על ETH) מתבצע כנגד הרווחים (101,000 ש"ח), כך שהרווח נטו לחישוב המס הוא 83,000 ש"ח. הפסדי הון מקריפטו ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון אחרים (ניירות ערך, נדל"ן וכדומה), אך לא כנגד הכנסות שכר או עבודה. הפסד שלא נוצל בשנה ניתן להעברה לשנים הבאות ללא הגבלת זמן, וזו אחת הסיבות שכדאי לדווח גם על שנים הפסדיות. להעמקה בקיזוז הפסדים ראו החזרי מס מהפסדים בשוק ההון.

איך מחשבים נכון את הרווח ממכירת קריפטו?

מחשבים כל מכירה או החלפה בנפרד: התמורה בשקלים ביום המימוש, פחות העלות בשקלים ביום הקנייה. מההפרש מורידים את החלק שנובע מעליית המדד בתקופת ההחזקה, והוא פטור ממס, ועל מה שנשאר, הרווח הריאלי, משקיע פרטי משלם עד 25%.

בהחלפה של מטבע במטבע לא עוברים שקלים, אבל החישוב זהה. רשות המסים רואה בה עסקת חליפין: המטבע שנתתם נמכר, והתמורה שלו היא השווי בשקלים של המטבע שקיבלתם ביום ההחלפה. אותו שווי הוא נקודת המוצא לחישוב הרווח כשתמכרו בהמשך את המטבע החדש, ולכן רושמים אותו כבר ביום ההחלפה ולא משחזרים אותו שנים אחר כך.

מי שמבצע עשרות עסקאות בחודש לא חייב לפרט כל אחת מהן בשורה נפרדת. לפי ההסברים של רשות המסים לדוח השנתי, החישוב עצמו נעשה לכל עסקה, אבל בנספח רווח ההון (טופס 1399) אפשר לרכז את כל העסקאות של אותו חודש כעסקה אחת, עם ממוצע משוקלל של תאריכי הרכישה. דרך נוספת היא לדווח את סכום הרווח הריאלי של החודש בשיעור 25%, בלי תאריך רכישה. בשתי הדרכים מצרפים נייר עבודה שמפרט את כל העסקאות ואת החישובים, ומסמנים בטופס שהרווח נובע ממטבע וירטואלי.

שתי הערות מהעבודה מול פקיד השומה. ריכוז העסקאות הוא הקלה בדיווח ולא החלטה על הסיווג: פקיד השומה עדיין בוחן אם הפעילות היא רווח הון או הכנסה מעסק, ואם היא עסק, כל הרווח ממוסה במס שולי. ומי שבן 60 ומעלה עשוי לשלם על הרווח הריאלי שיעור נמוך מ-25%, לפי מדרגות המס על הכנסה מיגיעה אישית, ולכן שווה לבדוק את החישוב לפני שמגישים את הדוח.

מה זה CARF ולמה הוא משנה את כללי המשחק ב-2026?

CARF (Crypto-Asset Reporting Framework) הוא תקן בינלאומי שגיבש ארגון ה-OECD בשנת 2022 לדיווח אוטומטי על אחזקות קריפטו. ישראל חתמה על ההסכם הרב-צדדי (MCAA) בנובמבר 2024, מעגנת את התקן בחקיקה מקומית החל מ-2026, ואיסוף הנתונים מהבורסות מתחיל ב-2026 לקראת חילופי מידע בפועל מול מדינות אחרות בשנים 2027 עד 2028. המשמעות הפרקטית, כל בורסת קריפטו רגולטורית (Binance, Coinbase, Kraken, Bitstamp, OKX וכו') תעביר לרשות המסים בישראל את נתוני התושבים הישראלים, כולל יתרות, פעילות מסחר, רווחים ועלויות:

הנקודה הקריטית, הנתונים מתייחסים גם לשנים פתוחות להתיישנות (2024 עד 2025). מי שהשתמש ב-Binance או Coinbase ולא דיווח, צפוי לקבל דרישת הסבר מרשות המסים, כולל קנסות וריבית. ההזדמנות לתקן ללא חשיפה פלילית היא נוהל הגילוי מרצון, שתוקפו עד 31.8.2026. אחרי המועד הזה, ובמקביל לזרימת הנתונים מ-CARF, היכולת לתקן בלי סנקציות מצטמצמת מאוד.

אילו טפסים צריך להגיש לדיווח קריפטו לרשות המסים?

דיווח קריפטו תקין נשען על שילוב של מספר טפסים, בהתאם לאופי הפעילות ולשאלה אם הכספים הגיעו לבנק בישראל. ריכזנו את הטפסים המרכזיים ואת מועדי הדיווח:

חשוב להבין את ההבחנה: טופס 1322 הוא נספח ג' לדוח השנתי המיועד לרווח הון מניירות ערך נסחרים בבורסה, ואילו קריפטו, שאינו נייר ערך נסחר, מדווח בנספח רווח ההון הכללי (טופס 1399). ככלל, מי שמימש רווח בבורסה זרה ולא נוכה לו מס במקור נדרש להגיש דיווח מקדמה ולשלם את המס תוך 30 יום, ובהמשך לכלול את הפעולה בדוח השנתי. בגלל מורכבות זו, רוב משקיעי הקריפטו נעזרים ביועץ מס שמרכז את כל הטפסים. למסגרת רחבה ראו הגשת דוח שנתי למס הכנסה.

מתי קריפטו נחשב כעסק ולא כהשקעה פרטית?

ההבחנה בין משקיע פרטי (25% מס) לבין פעילות עסקית (מס שולי עד כ-50%) היא קריטית, ההפרש על רווח של 500,000 ש"ח יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. רשות המסים מעריכה את אופי הפעילות לפי "מבחני העסקה" שגיבשה הפסיקה הישראלית לאורך עשרות שנים (תדירות, היקף, מימון, בקיאות, מנגנון ומשך החזקה). שש קטגוריות עיקריות:

האם משלמים מע"מ וביטוח לאומי על מטבעות דיגיטליים?

משקיע פרטי שקונה ומוכר מטבעות דיגיטליים לא משלם עליהם מע"מ, ומשלם על הרווח מס רווח הון. מע"מ וביטוח לאומי נכנסים לתמונה כשהפעילות מגיעה לרמה של עסק: סוחר נרשם במע"מ כ"מוסד כספי", כורה נרשם כ"עוסק", וההכנסה מהעסק נבחנת גם בביטוח הלאומי.

כך קבעה רשות המסים בחוזר מס הכנסה 05/2018, שמגדיר מטבע דיגיטלי כ"נכס בלתי מוחשי" לעניין חוק מע"מ, ולא כמטבע, כנייר ערך או כמסמך סחיר. השאלה אם הפעילות היא עסק נבחנת לפי מבחני העסק שנקבעו בפסיקה, אותם מבחנים שמשמשים במס הכנסה. לפי החוזר, ארבעה מצבים מקבלים טיפול שונה במע"מ:

• משקיע שהפעילות שלו אינה עסק, מכירת המטבעות לא חייבת במע"מ.
• מסחר שמגיע לרמה של עסק, הסוחר נרשם כ"מוסד כספי", כמו גוף פיננסי. ההכנסות שלו חייבות במס לפי סעיף 4 לחוק מע"מ, כלומר מס שכר וריווח שמחושב מהשכר ששילם ומהרווח שהפיק, ולא מע"מ רגיל על כל עסקה.
• כריית מטבעות, הכורה נרשם כ"עוסק" ומשלם מע"מ על מלוא התמורה שהוא מקבל, בשיעור מלא או בשיעור אפס לפי העניין. במס הכנסה, לפי החוזר, ההכנסה מכרייה נחשבת הכנסה עסקית.
• עסק רגיל שמקבל תשלום במטבע דיגיטלי, המכירה של המוצר או השירות חייבת במע"מ כרגיל. השינוי בשווי המטבע שהתקבל לא חייב במע"מ, אלא אם ההמרה או המכירה של המטבעות אצלו מגיעות בעצמן לרמה של עסק. במס הכנסה נרשמת לו הכנסה בגובה התמורה, לפי המחיר הנקוב של המוצר או לפי השווי ההוגן של המטבע בשקלים, ואותו סכום הוא עלות המטבע כשימכור אותו בהמשך.

בביטוח הלאומי ההבחנה דומה. מי שפעילות הקריפטו שלו מסווגת כעסק נבחן לפי ההגדרה של "עובד עצמאי" בחוק הביטוח הלאומי, שנקבעת לפי מספר שעות העבודה בשבוע ולפי ההכנסה מהעיסוק. מי שעונה להגדרה משלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כעצמאי. מי שלא עונה לה משלם אותם כבעל הכנסה שאינה מעבודה, וזכאי רק לחלק מהקצבאות של עצמאי.

הסיווג נקבע לפי מבחני העסק ולא לפי מה שהמשקיע מצהיר על עצמו. מי שסוחר באופן שוטף או כורה מטבעות צריך לברר את מעמדו במע"מ ובביטוח הלאומי לפני הגשת הדוח השנתי, ולא אחריה. את הרישום והדיווח השוטף של פעילות כזו אנחנו מלווים במסגרת שירותי המס שלנו לעצמאים ולבעלי עסקים.

איך מדווחים לרשויות על ניכויים משכר שמשולם בקריפטו?

מעסיק שמשלם לעובד שכר או בונוס במטבע דיגיטלי מנכה ממנו מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, ומדווח עליו לשתי הרשויות כמו על משכורת בשקלים. מה שדורש תשומת לב הוא החישוב: את השכר רושמים לפי השווי של המטבעות בשקלים במועד שבו ניתנו לעובד.

פקודת מס הכנסה מגדירה הכנסת עבודה ככל טובת הנאה שעובד מקבל ממעבידו, "בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף", וסעיף 164 לפקודה מחייב את מי שמשלם הכנסת עבודה לנכות ממנה מס בשעת התשלום. חוק הביטוח הלאומי מחשב את ההכנסה של עובד מאותם מקורות, ולכן אותו שכר נכנס גם לחישוב דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות. אלה הדיווחים שהמעסיק מגיש עליו:

• מס הכנסה, דיווח שוטף, המס שנוכה מדווח ומועבר לרשות המסים עד ה-15 בחודש שאחרי תום תקופת הדיווח. התדירות, בדרך כלל אחת לחודש או אחת לחודשיים, נקבעת לפי סכום המס שהמעסיק מנכה בשנה ולא לפי מספר העובדים.
• ביטוח לאומי, דיווח חודשי, דמי הביטוח, חלק העובד וחלק המעסיק, מדווחים ומשולמים בטופס 102 עד ה-15 בכל חודש, עבור החודש שקדם לו.
• דוח שנתי למס הכנסה, השכר שניתן בקריפטו נכלל בדוח המעסיק על תשלומי הכנסת עבודה (טופס 126), שמוגש באופן מקוון עד 30 באפריל שאחרי שנת המס.
• טופס 106 לעובד, הסיכום השנתי של המשכורות שהעובד מקבל מהמעסיק כולל גם את השכר הזה, והעובד משתמש בו בהמשך לתיאום מס ולהחזר מס.

מעסיק שלא ניכה מס משכר ששילם במטבעות לא נפטר מהחובה, ופקיד השומה רשאי לשום אותו על סכום המס שהיה עליו לנכות. בתשלום לספקים התמונה דומה: עסק שחייב לנכות מס במקור מתשלומים בעד שירותים או נכסים מנכה גם מתשלום שניתן בשווה כסף, ולפי תקנות הניכוי הוא מחשב את הניכוי לפי הסכום שהתשלום עלה לו. לפני התשלום בודקים את אישור ניכוי מס במקור של הספק, ואת התשלומים האלה מדווחים בדוח שנתי נפרד, טופס 856, באותו מועד.

לעובד, מכירה מאוחרת של המטבעות שקיבל כשכר היא אירוע מס נפרד, שמדווח כמו כל מכירת קריפטו לפי הכללים שבסעיפים הקודמים. מעסיק שמשלם שכר בפעם הראשונה צריך קודם תיק ניכויים, ואת הפתיחה ואת הדיווחים שבאים אחריה פירטנו במדריך לפתיחת תיק ניכויים למעסיק.

מה עושים כשהבנק מסרב לקבל את כספי הקריפטו?

אחד המכשולים הגדולים בפועל אינו המס עצמו, אלא סירוב הבנקים בישראל לקלוט כספים שמקורם בקריפטו מחשש להלבנת הון. גם מי שמוכן לשלם את מלוא המס מוצא לעיתים שהכסף "תקוע" בבורסה זרה ושהבנק דורש מסמכים על "נתיב הכסף". בדיוק לשם כך קיים מסלול ייעודי ברשות המסים.

במסגרת נוהל ייעודי, מי שקיבל סירוב כתוב מבנק בישראל לקבל את כספי מימוש הקריפטו, רשאי להגיש בקשה באמצעות טופס 909 ולשלם את המס ישירות. עיקרי התהליך:

1. קבלת סירוב כתוב מהבנק, אסמכתה רשמית לכך שהבנק אינו מוכן לקלוט את הכספים.
2. הוכחת נתיב הכסף ומקור ההון, תיעוד מלא של הרכישה המקורית, ההפקדות וההיסטוריה בבורסה, להוכחת מקור חוקי.
3. הגשת טופס 909 ותצהיר, בצירוף האסמכתאות, כחלק מהדיווח לרשות המסים.
4. בדיקה מקיפה של הרשות, הרשות בוחנת את הבקשה ואת מקור ההון לפני אישור.
5. העברת המס לחשבון הרשות בבנק ישראל, לאחר אישור, ניתן להעביר את סכום המס המדויק מהגורם הפיננסי הזר אל חשבון רשות המסים.

המסלול הזה הוא לעיתים ההבדל בין כסף שתקוע שנים לבין הסדרה מסודרת מול הרשות. בגלל הדרישה להוכחת נתיב כסף ומקור הון, חשוב להיערך עם תיעוד מסודר מראש, ולרוב בליווי מקצועי.

איך עובד נוהל גילוי מרצון לקריפטו עד 31.8.2026?

נוהל גילוי מרצון הוא ההליך הרשמי שמאפשר לדווח על הכנסות קריפטו שלא דווחו בעבר, לשלם את המס כחוק, ולקבל חסינות מהליכים פליליים בכפוף לתנאים. רשות המסים פרסמה נוהל חדש באוגוסט 2025 כהוראת שעה, והוא בתוקף עד 31 באוגוסט 2026 בלבד. גורמים ברשות הבהירו שזהו ככל הנראה נוהל הגילוי מרצון האחרון שיציע חסינות פלילית, ולכן זו הזדמנות קריטית למי שמחזיק שנים פתוחות. בנוהל הנוכחי, בשונה מהעבר, אין אפשרות להגשה אנונימית, וזהות המבקש ידועה לרשות מהרגע הראשון.

כדי שהבקשה תתקבל נדרשים, בין היתר, גילוי מלא ובתום לב, היעדר חקירה או בדיקה שכבר נפתחה, והיעדר מידע מהותי שכבר מצוי בידי הרשות (למשל מתקשורת או מהליך משפטי). מכאן החשיבות של פעולה מהירה, ברגע שהמידע מ-CARF זורם לרשות, הטענה ל"גילוי מרצון" עלולה לרדת מהשולחן. ראו גם מידע רשמי על דיווח ותשלום דוח שנתי 2025 באתר רשות המסים.

איך מגישים דיווח רטרואקטיבי על שנים פתוחות?

לאור יישום CARF וחלון הגילוי מרצון שנסגר ב-31.8.2026, מי שלא דיווח בעבר נמצא בחלון זמן קצר להסדרה. תהליך הדיווח הרטרואקטיבי הוא מובנה וכולל את שבעת השלבים הבאים:

1. איסוף נתונים מכל הבורסות, Binance, Coinbase, Kraken מנפיקות דוחות שנתיים עם כל הפעולות (Tax Reports).
2. איסוף ארנקים אישיים, MetaMask, Trust Wallet, Ledger, יש לאסוף את כל הכתובות וההיסטוריה דרך Etherscan או כלים דומים.
3. חישוב עלות בסיס (Cost Basis), חישוב הרווח או ההפסד לכל אירוע מס, לרוב באמצעות כלים כמו Koinly, CoinTracker, או Accointing.
4. בחירת מסלול הסדרה, דוחות מתוקנים רגילים או נוהל גילוי מרצון, בהתאם להיקף ולסיכון הפלילי.
5. הגשת הדוחות (טפסים 1301 + 1399), לכל שנה רלוונטית. עד 6 שנים אחורה פתוחות להגשה.
6. תשלום המס + ריבית והצמדה, רשות המסים מוסיפה ריבית והפרשי הצמדה לפי הדין.
7. קבלת אישור הסדר, אישור רשמי על תשלום המס וסגירת התיק לאותה שנה, לשמירה בתיק האישי.

ההמלצה הקריטית, להגיש עוד לפני שרשות המסים פותחת בדיקה, ובמסגרת חלון הגילוי מרצון, כדי להבטיח אי-הטלת סנקציות פליליות. אחרי שהמידע יזרום אוטומטית דרך CARF, הסיכון לחקירה עולה משמעותית. כדאי להסדיר את כל השנים הפתוחות, גם אם סכום המס הסופי קטן.

מהן 7 הטעויות הקריטיות בדיווח קריפטו?

הצוות שמלווה אתכם

לדיווח קריפטו מקצועי לרשות המסים בישראל, פנו לאילנית גנימה, יועצת מס מוסמכת בעלת רישיון 45633 ובעלת משרד iG-TAX ברחוב עמרם אברהם 10 בחדרה. השירותים שלנו כוללים, הגשת דוח שנתי, תיאום מס, בדיקת החזר מס חינם לשכירים, וקיבוע זכויות פנסיה. ניתן ליצור קשר בטלפון 052-8271191, או דרך אתר המשרד.

מחשבונים שקשורים לנושא

• מחשבון מס הכנסה, המס לפי מדרגות המס ונקודות הזיכוי, חודשי או שנתי

שאלות נפוצות

גילוי ואחריות, המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס פרטני. הנתונים מבוססים על סעיפים 88, 91, 92 לפקודת מס הכנסה, החלטת מיסוי 209/18, נוהל הגילוי מרצון 2025 (בתוקף עד 31.8.2026), ועל תקן CARF של ה-OECD שישראל מיישמת החל מ-2026. כללי המיסוי על קריפטו מתעדכנים תכופות, וכל החלטה לגבי דיווח רטרואקטיבי, סיווג פעילות עסקית, בחירת מסלול הסדרה, או חישוב רווחי הון, חייבת להתבסס על בחינה אישית של תיק המסחר והאחזקות בליווי יועץ מס מוסמך, רואה חשבון, או עורך דין מס מתמחה.