כן. הפרשות שהמעסיק מפקיד בפועל לפנסיה לפי צו הרחבה ביטוח פנסיוני מוכרות לו כהוצאה לפי סעיף 17(5) לפקודת מס הכנסה, בכפוף לתקנות. אצל העובד המצב שונה. חלק המעסיק פטור ממס עד תקרה, וחלק העובד מזכה בזיכוי ממס ולא בניכוי מההכנסה.
תוכן העניינים
- האם הפרשות המעסיק לפי צו הרחבה ביטוח מוכרות כהוצאה בעסק?
- מה ההבדל בין ההפרשה של העובד להפרשה של המעסיק במס?
- מה קובע צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, ועל מי הוא חל?
- מה שיעורי ההפרשה לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני ומה חל על כל רכיב במס?
- איך נראית הטבת המס במספרים בתלוש של שכיר?
- איך הפרשות לפי צו הרחבה ביטוח מופיעות בדיווח לרשות המסים?
- מה קורה במס כשעוזבים עבודה או כשהמעסיק לא מפריש לפי צו ההרחבה?
- מה כדאי לבדוק עכשיו לגבי ההפרשות לפי צו הרחבה ביטוח?
מה המאמר הזה מכסה
המאמר עוסק בהיבטי המס של הפרשות לפנסיה לפי צו ההרחבה בלבד. בחירת מוצר פנסיוני, מסלול השקעה או קרן דורשת בעל רישיון ייעוץ פנסיוני. אנחנו יועצי מס מוסמכים ומלווים אתכם בצד המיסויי.
עיקרי הדברים
- הפקדת מעסיק לקופת גמל לפי צו הרחבה ביטוח פנסיוני מוכרת לעסק כהוצאה לפי סעיף 17(5) לפקודת מס הכנסה (נכון ל-2026).
- הפרשה לפיצויים שנרשמה בספרים ולא הועברה לקופה אינה מוכרת כהוצאה עד שמשלמים אותה בפועל.
- הפקדת המעסיק לתגמולים אינה נחשבת הכנסה של העובד עד 7.5% מהשכר, ועד תקרת שכר מתעדכנת לפי סעיף 3(ה3) לפקודה.
- הפקדת העובד אינה מקטינה את ההכנסה החייבת. היא מזכה בזיכוי ממס לפי סעיף 45א לפקודה.
- סך ההפרשות לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף עומד על 18.5% מהשכר (נכון ל-2026).
- ביטוח אובדן כושר עבודה נפרד אינו חלק מצו ההרחבה הבסיסי. הוא מופיע רק בחלק מההסכמים הקיבוציים והחוזים האישיים.
- זיכוי שלא נוצל אפשר לבקש בהחזר מס עד 6 שנים אחורה לפי סעיף 160 לפקודה.

האם הפרשות המעסיק לפי צו הרחבה ביטוח מוכרות כהוצאה בעסק?
כן, הפקדה שהמעסיק מבצע בפועל לקופת גמל לפי צו הרחבה ביטוח פנסיוני היא הוצאה מוכרת לעסק. סעיף 17(5) לפקודת מס הכנסה מתיר לנכות סכומים שמעסיק משלם לקופת גמל, בכפוף לתקנות. הכלל חל על רכיב התגמולים ועל רכיב הפיצויים, בתנאי שהכסף עבר לקופה ולא נשאר כרישום בספרים.
אילנית גנימה היא יועצת מס מוסמכת מחדרה, רישיון 45633 ומתכננת פרישה, עם מעל 20 שנות ניסיון. כשהיא בודקת תיק של עסק עם עובדים, השאלה הראשונה היא פשוטה. האם הכסף יצא מהחשבון והגיע לקופה?
- הפקדה לתגמולים מוכרת בשנה שבה הכסף הועבר לקופה.
- הפקדה לרכיב הפיצויים מוכרת גם היא, כשמדובר בתשלום בפועל לקופת גמל.
- הפרשה חשבונאית לפיצויים, בלי העברת כסף, אינה מוכרת עד שמשלמים.
- סכום שחורג מתקרת הפטור של העובד נזקף לעובד כהכנסת עבודה, ואת הרישום בספרים כדאי לבדוק עם יועץ המס.
טעות נפוצה בעסקים קטנים היא לרשום הפרשה לפיצויים בדוח השנתי ולהניח שהיא מקטינה את המס. היא לא. בעלי עסק שמעסיקים עובדים ומנהלים את הדיווח בעצמם יכולים להיעזר בליווי מס לעצמאים ובעלי עסקים.
מה ההבדל בין ההפרשה של העובד להפרשה של המעסיק במס?
ההבדל המרכזי הוא בסוג הטבת המס. חלק המעסיק אינו נחשב הכנסה של העובד, כל עוד הוא בתוך התקרה שבסעיף 3(ה3) לפקודת מס הכנסה. חלק העובד יורד מהשכר שכבר חויב במס. בתמורה העובד מקבל זיכוי לפי סעיף 45א, שמקטין את המס עצמו ולא את ההכנסה.
חלק העובד לפי צו ההרחבה, זיכוי ולא הוצאה מוכרת
זיכוי ממס פירושו סכום שמופחת ישירות מהמס שהעובד חייב בו. לפי סעיף 45א לפקודת מס הכנסה, הזיכוי עומד על 35% מההפקדה המזכה (נכון ל-2026). ההפקדה המזכה מוגבלת בתקרה שתלויה בהכנסה המבוטחת, ולכן לא כל שקל שהופקד מזכה.
הזיכוי מגיע אוטומטית דרך התלוש. שכיר שעבד אצל שני מעסיקים או שינה עבודה באמצע השנה עלול לקבל זיכוי חלקי. במקרה כזה כדאי לבצע בדיקת החזרי מס לשכירים.
חלק המעסיק לפי צו ההרחבה, פטור עד תקרה
הפקדת המעסיק לתגמולים ולפיצויים אינה מתווספת לשכר החייב של העובד, כל עוד היא בתוך התקרה. מעל התקרה, ההפרש נחשב הכנסת עבודה ומופיע בתלוש כשווי. ברכיב הפיצויים המס אינו נגבה בעת ההפקדה. הוא נבחן רק כשמושכים את הכסף.
איך בנויה תקרת סעיף 3(ה3)?
תקרת סעיף 3(ה3) היא הגבול שעד אליו הפקדת מעסיק לתגמולים בקופת גמל לקצבה אינה נחשבת הכנסה של העובד. התקרה בנויה משני מבחנים יחד. הראשון הוא שיעור של עד 7.5% מהשכר. השני הוא תקרת שכר בשקלים, שמתעדכנת מדי שנה לפי השכר הממוצע במשק.
בפועל, התקרה השקלית רלוונטית בעיקר לשכר גבוה. שכירה בשכר 12,000 ש"ח, כמו בדוגמה בהמשך, רחוקה ממנה מאוד. את הסכום השקלי המדויק ל-2026 אנחנו לא מצטטים כאן בלי אסמכתה ודאית, כי מספר שגוי בתלוש של שכר גבוה עולה כסף. בבדיקה אישית מחשבים אותו מול הלוח המעודכן של רשות המסים ומול השכר שלכם.
מה קובע צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, ועל מי הוא חל?
צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק מחייב כל מעסיק לבטח את העובדים שלו בביטוח פנסיוני, החל משנת 2008. הוא חל על עובד שמלאו לו 21 ועל עובדת שמלאו לה 20, והעובד אינו רשאי לוותר על ההפרשות או למנוע את ניכוי החלק שלו מהשכר.
הצו קובע רף מינימום. כשחל על העובד הסכם קיבוצי, צו הרחבה ענפי או חוזה אישי עם תנאים טובים יותר, המעסיק מפריש לפי ההסדר המיטיב. את תנאי הזכאות המלאים אפשר לקרוא בדף כל-זכות על ביטוח פנסיוני לעובדים.
מתי מתחילות ההפרשות לעובד חדש לפי צו ההרחבה?
עובד שלא היה מבוטח בביטוח פנסיוני כשהתחיל לעבוד זכאי להפרשות רק אחרי 6 חודשים במקום העבודה. עובד שהגיע עם ביטוח פנסיוני פעיל זכאי מהיום הראשון, והמעסיק מפקיד עבורו רטרואקטיבית אחרי 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם.
בתיק המס זה נראה כך: חודש שבו לא הופקד כסף לא מזכה בזיכוי לפי סעיף 45א, והמעסיק לא רושם עליו הוצאה לפי סעיף 17(5). מי שבודק החזר מס לשנה שבה התחיל עבודה חדשה ורואה בטופס 106 פחות חודשי הפקדה מחודשי עבודה, מתחיל את הבדיקה בתקופת ההמתנה הזו.
מאיזה שכר מחושבות ההפרשות לפי צו ההרחבה?
לפי הצו ההפרשות מחושבות משכר הבסיס ברוטו, בלי שעות נוספות, או מהשכר הממוצע במשק, לפי הנמוך מביניהם. הסכם העבודה יכול לקבוע הפרשה משכר גבוה יותר, למשל ממלוא השכר.
לחישוב הזה יש תוצאה במס. הזיכוי לפי סעיף 45א ניתן על מה שהופקד בפועל, ולכן שכיר שמבוטח רק לפי הצו, ששכר הבסיס שלו גבוה מהשכר הממוצע במשק או שחלק גדול מהשכר שלו הוא שעות נוספות, מקבל זיכוי על הפקדה שחושבה מחלק מהשכר בלבד. כשהמעסיק מפריש ממלוא השכר לפי הסכם, ההפקדה שלו לתגמולים עדיין נבחנת מול תקרת סעיף 3(ה3) שתוארה למעלה.
מה שיעורי ההפרשה לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני ומה חל על כל רכיב במס?
לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, ההפרשה מתחלקת לשלושה רכיבים: הפקדת עובד לתגמולים, הפקדת מעסיק לתגמולים והפקדת מעסיק לפיצויים. לכל רכיב טיפול מס אחר, ולכן כדאי לקרוא את התלוש שורה אחרי שורה ולא רק את הסכום הכולל.
| רכיב ההפרשה | שיעור מהשכר | הטיפול במס |
|---|---|---|
| עובד, תגמולים | 6% | זיכוי ממס לפי סעיף 45א, עד תקרת ההפקדה המזכה |
| מעסיק, תגמולים | 6.5% | הוצאה מוכרת לעסק. פטור לעובד עד תקרת סעיף 3(ה3) |
| מעסיק, פיצויים | 6% | הוצאה מוכרת לעסק. המס לעובד נבחן במשיכה לפי סעיף 9(7א) |
| תקרת הפטור לחלק המעסיק לתגמולים, סעיף 3(ה3) | עד 7.5% מהשכר | חלה עד תקרת שכר שמתעדכנת מדי שנה לפי השכר הממוצע במשק. הסכום השקלי ל-2026 נבדק מול לוח רשות המסים בבדיקה אישית |
| ביטוח אובדן כושר עבודה נפרד | לא נקבע בצו הבסיסי | אינו חלק מצו ההרחבה. מופיע רק בחלק מההסכמים הקיבוציים והחוזים האישיים, והטיפול במס בו נבחן בנפרד |
| סך הכול לפי הצו | 18.5% | שלושה מסלולי מס נפרדים |
מקור: צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק ופקודת מס הכנסה, נכון ל-2026. התוצאה תלויה בנסיבות אישיות.
הטבלה מראה למה אין תשובה אחת לשאלה "האם ההפרשה פטורה ממס". רכיב אחד מזכה בזיכוי, השני פטור עד תקרה, והשלישי נדחה למועד המשיכה.
למה ביטוח אובדן כושר עבודה מבלבל?
ביטוח אובדן כושר עבודה הוא כיסוי שמשלם קצבה חודשית למי שאינו יכול לעבוד בגלל מחלה או תאונה. צו ההרחבה הבסיסי אינו מחייב רכישה נפרדת שלו. בקרן פנסיה מקיפה כיסוי נכות קיים בתוך הקרן עצמה, ממומן מההפקדות הרגילות.
רכיב נפרד לאובדן כושר עבודה מופיע בתלוש רק כשהסכם קיבוצי או חוזה אישי קובע אותו. טעות נפוצה היא לסכם את השורה הזו עם הפרשות הצו ולחשוב שהמעסיק מפריש יותר מ-18.5%. כשבודקים תלוש כזה, מפרידים את השורה ובודקים את הטיפול במס שלה בנפרד מהפרשות הצו.
איך נראית הטבת המס במספרים בתלוש של שכיר?
הטבת המס בפועל תלויה בשכר ובשאלה אם העובד משלם מס. בשכר ממוצע, הפקדת המעסיק עוברת לקופה בלי מס, והפקדת העובד מוזילה את המס החודשי שלו דרך הזיכוי. בשכר נמוך מאוד ובשכר גבוה מאוד התמונה משתנה, והדוגמה הבאה מראה את שני הצדדים.
דוגמה להמחשה, שכירה בשכר 12,000 ש"ח
נועה (שם בדוי) היא שכירה בת 40 בשכר חודשי של 12,000 ש"ח, ב-2026. החשבון לפי שיעורי הצו:
- חלק העובדת לתגמולים: 720 ש"ח בחודש, יורד מהשכר.
- חלק המעסיק לתגמולים: 780 ש"ח בחודש.
- חלק המעסיק לפיצויים: 720 ש"ח בחודש.
- סך הכול לקופה: 2,220 ש"ח בחודש.
מצד המעסיק, 1,500 ש"ח בחודש (18,000 ש"ח בשנה) מוכרים כהוצאה, נוסף על השכר עצמו. מצד נועה, 1,500 ש"ח אלה אינם נכנסים לשכר החייב שלה, כי הם בתוך התקרה. הפקדת המעסיק לתגמולים היא 6.5% מהשכר, מתחת לשיעור של 7.5% שבסעיף 3(ה3).
על 720 השקלים שלה, נניח שכל ההפקדה נכנסת לתקרת ההפקדה המזכה. הזיכוי יהיה 252 ש"ח בחודש, כלומר 3,024 ש"ח בשנה. העלות נטו של ההפקדה שלה יורדת ל-468 ש"ח בחודש.
מתי הטבת המס של העובד קטנה מהצפוי?
הזיכוי מקטין מס שהעובד חייב בו. עובד ששכרו נמוך ואינו משלם מס בכלל לא נהנה מהזיכוי, כי אין ממה להפחית. הזיכוי לא מוחזר כתשלום. בצד השני, עובד בשכר גבוה עלול לגלות שחלק מהפקדת המעסיק עבר את התקרה ונזקף לו כהכנסה חייבת. אלה שני המקרים שבהם כדאי לבדוק את התלוש מול נתוני המס בפועל.
איך הפרשות לפי צו הרחבה ביטוח מופיעות בדיווח לרשות המסים?
המעסיק מדווח על הפרשות לפי צו הרחבה ביטוח פנסיוני בארבעה מסמכים. התלוש החודשי מציג את חלק העובד ואת חלק המעסיק. הדיווח החודשי והשנתי לרשות המסים כולל את השכר והניכויים. טופס 106 שהעובד מקבל בסוף שנת המס מרכז את סכומי ההפקדות לקופות הגמל.
- תלוש שכר, כל חודש. שורה נפרדת לחלק העובד, ופירוט של הפקדות המעסיק.
- טופס 102, דיווח חודשי של המעסיק על המס שנוכה במקור.
- טופס 126, דיווח שנתי של המעסיק לרשות המסים על כל העובדים.
- טופס 106, הסיכום השנתי לעובד. ממנו מחשבים זיכויים בדוח שנתי או בבקשה להחזר מס.
לפני שמגישים בקשה להחזר מס, בודקים שהסכום שמופיע בטופס 106 תואם את מה שהגיע לקופה בפועל. את ההפקדות שהתקבלו אפשר לראות בדוח השנתי שהקופה שולחת לחוסכים ובמערכת פנסיה נט של רשות שוק ההון. פער בין השניים הוא סימן שכדאי לברר מול המעסיק.
מי צריך להוכיח מה כשיש פער בין הדיווח להפקדה?
נטל ההוכחה מוטל על מי שמבקש את הטבת המס. עובד שמבקש זיכוי לפי סעיף 45א צריך להראות שההפקדה שולמה בפועל לקופה. מעסיק שמנכה הוצאה לפי סעיף 17(5) צריך להראות שהכסף הועבר. טופס 106 משמש בסיס, אבל כשהוא סותר את נתוני הקופה, רשות המסים רשאית להסתמך על הנתונים בפועל.
שלושה מצבים חוזרים כשבודקים תיק כזה:
- בטופס 106 מופיע יותר ממה שהגיע לקופה. זיכוי שנדרש על הסכום העודף עלול להידחות בבדיקת רשות המסים. סכום שנוכה מהשכר ולא הועבר הוא עניין לבירור מול המעסיק ומול גופי האכיפה.
- לקופה הגיע יותר ממה שדווח בטופס 106. ייתכן שמגיע לכם זיכוי נוסף. מצרפים לבקשת ההחזר את האישור השנתי של הקופה כאסמכתה.
- הפקדה של דצמבר הגיעה לקופה בינואר. פער כזה נובע לרוב מעיתוי ולא מטעות. בודקים לאיזו שנת מס שויכה ההפקדה לפני שמגישים.
אצל המעסיק, הוצאה שאין לה אסמכתה לתשלום בפועל עלולה לא להיות מוכרת בשומה. לכן שומרים אישורי העברה לכל חודש, ולא מסתפקים ברישום בספרים.
יש לכם עסק עם עובדים? הפרשה לפיצויים שנרשמה ולא הועברה לקופה לא מקטינה את המס, וטעות כזו חוזרת בכל דוח שנתי.
אילנית גנימה בודקת שההפקדות לפי צו ההרחבה נרשמות נכון כהוצאה ושהדיווח לרשות המסים תואם את התשלומים בפועל.
מה קורה במס כשעוזבים עבודה או כשהמעסיק לא מפריש לפי צו ההרחבה?
מעבר מקום עבודה אינו אירוע מס, כל עוד הכסף נשאר בקופה. המס נכנס לתמונה רק כשמושכים. לפי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה, כספי פיצויים שמושכים במזומן פטורים עד 13,750 ש"ח לכל שנת עבודה (נכון ל-2026), והיתרה חייבת במס. אפשר גם להשאיר את הפיצויים ברצף קצבה ולדחות את המס.
משיכת פיצויים בסיום עבודה
בסיום העבודה המעסיק ממלא טופס 161, והעובד מסמן בו מה הוא בוחר לעשות בכספי הפיצויים. ההחלטה הזו משפיעה על המס עכשיו ועל הפטור בפרישה. פיצויים שמשכתם ונהניתם עליהם מפטור עלולים להקטין בעתיד את הפטור על הקצבה בקיבוע זכויות. מי שמתקרב לפרישה ושוקל משיכה כדאי שיבחן את ההחלטה במסגרת תכנון מס בפרישה.
כשהמעסיק לא מפריש לפי צו ההרחבה
הפקדה שלא בוצעה פוגעת בשני הצדדים במס. העובד מאבד את הזיכוי על חלקו ואת הצבירה הפטורה מצד המעסיק. המעסיק לא יכול לנכות הוצאה שלא שילם. העובד יכול לברר את זכויותיו מול המעסיק ומול גופי האכיפה, והפרטים המלאים מופיעים בדף הזכויות לביטוח פנסיוני חובה.
מה כדאי לבדוק עכשיו לגבי ההפרשות לפי צו הרחבה ביטוח?
ההפרשות לפי צו הרחבה ביטוח פנסיוני הן שלושה רכיבים עם שלושה טיפולי מס שונים. לעסק, ההוצאה מוכרת רק כשהכסף עבר לקופה. לעובד, ההטבה תלויה בשכר, בתקרות ובשאלה אם הוא משלם מס. כמה צעדים פשוטים יעשו סדר:
- השוו את שורות הפנסיה בתלוש לסכומים שהגיעו לקופה בפנסיה נט.
- בדקו בטופס 106 שההפקדות שלכם מופיעות במלואן, ושמרו את האישור השנתי של הקופה.
- הפרידו שורת אובדן כושר עבודה, אם קיימת, מהפרשות הצו.
- אם עבדתם אצל יותר ממעסיק אחד בשנה, בדקו אם הזיכוי חושב נכון.
- בעלי עסק, ודאו שהפרשות לפיצויים מועברות לקופה ולא רק נרשמות בספרים.
- לפני משיכת פיצויים, בדקו את ההשפעה על המס עכשיו ועל הפטור בפרישה.
לבדיקה אישית פנו לאילנית גנימה, יועצת מס מוסמכת בעלת רישיון 45633 ומתכננת פרישה, מבעלי משרד iG-TAX ברחוב עמרם אברהם 10 בחדרה. הבדיקה כוללת השוואה בין התלושים, טופסי 106 וההפקדות בפועל, חישוב תקרת סעיף 3(ה3) לשכר שלכם, ובדיקת זכאות להחזר מס על זיכויים שלא נוצלו. אפשר ליצור קשר בטלפון 052-8271191 או דרך אתר המשרד.
בדיקת החזר מס על הפקדות לפנסיה
ביקורות אמיתיות, מילה במילה
לקוחות שליווינו בקיבוע זכויות ובפרישה מספרים
החיבור עם אילנית היה מיידי כבר מלקרוא את הפרטים בגוגל. לאחר שיחה טלפונית הבנתי שגם היא וגם ארז שניהם שירותיים ואילנית מקצועית ברמות. אבל מה שהכריע את הכף היה עניין השקט הנפשי שעם פנייה לכאן בכל הפרישה, ואילנית בקשר עם מקום העבודה עם קרן הפנסיה ועם מס הכנסה ואנחנו עם ראש שקט. אז יותר מזה לא צריך. אילנית היתה זמינה גם בווטסאפ גם בבוקר ליל הסדר זה לא מובן מאליו. תודה לכם על טיפול מסור ומקצועי ממעלייה מאוד
ברצוני לשתף את היועצת מס מספר אחד בארץ עם הרבה סבלנות, ועקשנות, ואדיבות. אילנית אין עלייך. ממליץ בחום לכל אדם שיוצא לגמלאות לעשות קיבוע זכויות. ברצוני לציין לא היה קל עם מס ההכנסה אבל עם אורך רוח שלך השגת את מבוקשך. תודה על הכל אילנית.
אילנית היקרה תודה על הטיפול המהיר ויעיל להסדרת קיבוע זכויות שלי לרגל פרישתי לפנסיה. אילנית מנוסה בעלת הסברים ושיתוף בהחלטה של עתידי, מקצועיות ועניינית. תודה רבה וכמובן ממליץ מאוד (חסכה לי הרבה כסף). מומלצת
מקורות רשמיים
המאמר עודכן לאחרונה ב-4.11.2026. אלה המקורות הרשמיים שהוא מפנה אליהם.
גילוי ואחריות
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס אישי, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות או תחליף לבדיקה אישית. הנתונים נכונים לשנת המס 2026 ועשויים להשתנות. כל החלטה בנוגע להפקדות לפנסיה, משיכת פיצויים, ניכוי הוצאות בעסק או בקשת החזר מס חייבת להתבסס על בחינה פרטנית של הנתונים, המסמכים והנסיבות האישיות של כל אדם, בליווי איש מקצוע מוסמך.
אילנית גנימה, משרד ייעוץ מס




