מיסוי רילוקיישן 2026, מה קורה למס כשעוברים לחו"ל ואיך מנתקים תושבות

מיסוי רילוקיישן תלוי בשאלה אחת: האם פקיד השומה עדיין רואה בכם תושבי ישראל. מי שהעביר את מרכז חייו לחו"ל משלם בישראל מס רק על הכנסות שמקורן כאן, כמו שכר דירה או קצבה מקרן ישראלית. מי שלא ניתק תושבות כראוי ממשיך לשלם בישראל מס על כל הכנסותיו בעולם.

מה בודק פקיד השומה במיסוי רילוקיישן כדי לקבוע שניתקתם תושבות?

פקיד השומה בודק היכן נמצא מרכז החיים שלכם. מרכז חיים פירושו המקום שאליו הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים שלכם הדוקים ביותר. הבדיקה כוללת את הבית הקבוע, מקום מגורי המשפחה, מקום העבודה, האינטרסים הכלכליים והפעילות בארגונים. ספירת הימים בישראל משמשת חזקה בלבד, ואפשר לסתור אותה.

סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מונה את השיקולים העיקריים לבחינת מרכז החיים:

• מקום הבית הקבוע שלכם.
• מקום המגורים שלכם ושל בני המשפחה.
• מקום העבודה או העסק הרגיל והקבוע.
• מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים.
• מקום הפעילות בארגונים, באיגודים ובמוסדות.

כשבודקים תיק כזה, הדבר הראשון שמבקשים הוא תמונה מלאה של מה שנשאר בישראל. דירה פנויה, חשבון בנק פעיל, קופת חולים, רכב ועסק מספרים לפקיד השומה סיפור. אם רוב הסימנים מצביעים על ישראל, כרטיס הטיסה לא יספיק.

המאמר הזה עוסק ביציאה מישראל. מי שנשאר תושב ומקבל הכנסות מחו"ל נמצא בתרחיש אחר, שבו חובת הדיווח על כל ההכנסות נשארת בישראל. מי שעובר סמוך לגיל הפרישה צריך לשלב את המעבר בתוך תכנון הפרישה והמס כבר בשלב ההחלטה.

חזקת הימים במיסוי רילוקיישן

לפי סעיף 1 לפקודה, חזקת תושבות חלה על מי ששהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס. חזקה נוספת חלה על מי ששהה 30 ימים לפחות בשנת המס, ו-425 ימים במצטבר בשנה הזו ובשתי השנים שקדמו לה. שנת המס בישראל היא השנה הקלנדרית.

החזקה היא נקודת פתיחה. אתם יכולים להוכיח שמרכז החיים שלכם עבר לחו"ל גם אם עמדתם בה. פקיד השומה יכול לטעון שאתם תושבים גם אם לא עמדתם בה.

דוגמה להמחשה, יואב עובר לאמסטרדם

יואב (שם בדוי), בן 41, מהנדס, עבר עם אשתו ושני ילדיו לאמסטרדם בתחילת פברואר 2026. ב-2026 שהה בישראל 40 ימים, וב-2024 וב-2025 גר בארץ כל השנה. סך הימים בשלוש השנים עולה בהרבה על 425, והוא שהה יותר מ-30 ימים ב-2026. לכן חזקת התושבות חלה עליו בשנת המעבר.

החזקה הזו לא סוגרת את התיק. יואב חתם על חוזה עבודה בהולנד, הילדים לומדים שם, והוא השכיר את דירתו בחיפה לשוכרים לטווח ארוך. כל השיקולים האלה תומכים בטענה שמרכז החיים עבר. הוא צריך לתעד אותם מהיום הראשון.

ליואב יש גם תיק ניירות ערך עם רווח ריאלי לא ממומש של 200,000 ש"ח. בשיעור מס רווחי הון של 25% (השיעור הכללי ליחיד, בלי מס יסף, נכון ל-2026), חשיפת מס היציאה המשוערת שלו היא כ-50,000 ש"ח. זה מספר שצריך להכיר לפני הטיסה, לא אחריה.

על מה נשען מיסוי רילוקיישן בחוק ומהו מס יציאה?

מיסוי רילוקיישן נשען על פקודת מס הכנסה. סעיף 1 מגדיר מי תושב ישראל, וסעיף 100א מטיל מס יציאה. מס יציאה פירושו מס רווחי הון על נכסים שבבעלותכם, כאילו מכרתם אותם ביום שלפני ניתוק התושבות. אפשר לשלם אותו בשנת היציאה, או לדחות את התשלום למועד המכירה בפועל.

את נוסח ההוראה אפשר לקרוא בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה. מס היציאה רלוונטי בעיקר למי שמחזיק מניות, החזקות בחברה פרטית או ניירות ערך שצברו רווח.

מי שבוחר לדחות את התשלום מדווח עליו כשהוא מוכר את הנכס בפועל. במקרה כזה ישראל ממסה את החלק היחסי של הרווח, לפי התקופה שבה החזקתם בנכס כתושבים. ההחלטה בין תשלום מיידי לדחייה משפיעה על התזרים שלכם, ולכן כדאי לקבל אותה לפני הטיסה.

איך אמנות המס מכריעות כששתי מדינות רואות בכם תושבים?

אמנת מס היא הסכם בין שתי מדינות שקובע איזו מדינה רשאית למסות כל סוג הכנסה. תושבות כפולה נוצרת כשישראל והמדינה החדשה טוענות שתיהן שאתם תושביהן. רוב האמנות שישראל חתומה עליהן מכריעות במבחנים לפי סדר קבוע, ומונעות מס כפול באמצעות זיכוי או פטור.

סדר המבחנים ברוב האמנות:

1. היכן יש לכם בית קבע זמין.
2. היכן נמצא מרכז האינטרסים החיוניים, כלומר המשפחה והפרנסה.
3. היכן אתם גרים בדרך כלל.
4. של איזו מדינה אתם אזרחים.
5. אם עדיין אין הכרעה, רשויות המס של שתי המדינות מחליטות בהסכמה.

כך זה נראה בשלוש מדינות יעד נפוצות:

• הולנד. לישראל יש אמנת מס עם הולנד, והיא מכריעה תושבות כפולה לפי סדר המבחנים הזה. מי שהשכיר את דירתו בישראל לטווח ארוך ומחזיק בית זמין רק בהולנד, כמו יואב, צפוי לעבור את המבחן הראשון לטובת הולנד.
• פורטוגל. גם האמנה עם פורטוגל קובעת את מבחני ההכרעה, וכוללת סעיף נפרד על קצבאות. פורש שעובר לפורטוגל צריך לבדוק את נוסח הסעיף הזה לפני שהוא מבקש מהקרן להפסיק לנכות מס.
• קפריסין. ישראל וקפריסין חתומות על אמנת מס מעודכנת עם אותם מבחנים. מי שמשאיר בישראל בית ומשפחה יוכרע בדרך כלל כתושב ישראל, גם אם הוא רשום כתושב בקפריסין.

במודל האמנה של ה-OECD, שעליו מבוססות רוב האמנות, קצבה פרטית ממוסה במדינת המגורים. אמנות רבות סוטות מהמודל בסעיף הקצבאות, ולכן רק נוסח האמנה הספציפית קובע מי ממסה את הקצבה שלכם.

מה קורה במיסוי רילוקיישן לפנסיה, לקופות הגמל ולחסכונות?

החיסכון הפנסיוני נשאר בישראל גם כשאתם עוברים. קצבה מקרן ישראלית היא הכנסה שמקורה בישראל, ולכן היא חייבת במס בישראל. החריג הוא אמנת מס שמעבירה את זכות המיסוי למדינת המגורים החדשה. הקרן ממשיכה לנכות מס עד שאתם מציגים לה אישור מפקיד השומה.

האם הפטור על הקצבה ממשיך אחרי המעבר?

לתושב ישראל, סעיף 9א לפקודה מעניק פטור על קצבה מזכה. שיעור הפטור עומד על 57.5% מתקרה של 9,430 ש"ח לחודש, כלומר פטור חודשי של כ-5,422 ש"ח (נכון ל-2026). הזכאות לפטור הזה אחרי ניתוק תושבות היא שאלה פרטנית, שתלויה גם באמנת המס עם מדינת היעד.

מי שמתכנן לפרוש בחו"ל צריך לבדוק מראש אם קיבוע זכויות פנסיה לפני המעבר רלוונטי לו. קיבוע זכויות אפשרי רק למי שהגיע לגיל פרישה, פורש בפועל ומקבל קצבה מזכה. אין מועד אחרון להגשתו, אבל אחרי שהגשתם יש חלון של 90 יום בלבד לשינוי או לתיקון.

משיכה מוקדמת לפני הטיסה

טעות נפוצה היא לחשוב שמעבר לחו"ל מאפשר למשוך את כספי הפנסיה. משיכה שלא כדין חייבת במס של 35% קבוע, לפי פקודת מס הכנסה (נכון ל-2026). ההוראה הזו חלה גם על מי שגר בחו"ל.

קופות גמל, קרן השתלמות ושכר דירה

הרווח בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות נשאר חייב במס לפי הכללים בישראל, ואמנת המס עשויה להשפיע על החלוקה בין המדינות. מוסדות פיננסיים מנכים מס במקור לפי סטטוס התושבות שלכם, ולכן כדאי לעדכן אותם בכתב. שכר דירה מנכס בישראל חייב במס בישראל בכל מקרה.

מקור: פקודת מס הכנסה, סעיפים 1, 9א ו-100א, נכון ל-2026. התוצאה תלויה בנסיבות אישיות ובאמנת המס הרלוונטית.

מה עושים לפני היציאה כדי שמיסוי רילוקיישן לא יפתיע אתכם?

ההכנה למעבר מתחילה במיפוי מלא של הנכסים וההכנסות שנשארים בישראל. אחרי המיפוי מחליטים מה סוגרים, מה משאירים ואיך מתעדים את ניתוק התושבות. בדיקה כזו לפני הטיסה זולה בהרבה מוויכוח עם פקיד השומה שנתיים אחריה, כשהמסמכים כבר מפוזרים בין שתי מדינות.

1. רשמו כל הכנסה שתמשיך להגיע מישראל: שכר דירה, קצבה, דיבידנד, ריבית.
2. בדקו אילו נכסים יחויבו במס יציאה, והחליטו מראש על תשלום מיידי או דחייה.
3. החליטו מה קורה לדירה, לרכב ולחשבונות הבנק. כל קשר שנשאר מחזק את טענת התושבות.
4. הגישו לרשות המסים הצהרה על ניתוק תושבות בטופס 1348, עם מסמכים תומכים.
5. עדכנו את ביטוח לאומי, שבוחן תושבות לפי כללי קביעת התושבות בביטוח לאומי.
6. הודיעו לבנקים, לקופות ולקרנות על שינוי המעמד, כדי שינכו מס נכון.
7. בדקו החזר מס על שנת היציאה ועל שנים קודמות.

שנת המעבר מסתיימת לעיתים קרובות עם מס עודף שנוכה מהשכר. סעיף 160 לפקודה מאפשר לבקש החזר עד 6 שנים אחורה, וזה בדיוק מה שבדיקת החזרי מס לשכירים מכסה. עצמאים צריכים לסגור גם את התיק במע"מ ובמס הכנסה, וכאן נכנסים שירותי ליווי לעצמאים.

ביטוח לאומי וקופות החולים עובדים לפי כללים משלהם, והם משפיעים על הזכות לקצבאות ולביטוח בריאות. מידע מסודר על זכויות במעבר ובחזרה תמצאו בהמדריך לזכויות תושבים שעוברים לחו"ל.

איך נראה תהליך מיסוי רילוקיישן מהיציאה ועד החזרה לישראל?

תהליך מיסוי רילוקיישן עובר בארבעה שלבים: ההכנה לפני הטיסה, שנת המעבר, השנים בחו"ל והחזרה לישראל, אם תהיה. בכל שלב רשות המסים והביטוח הלאומי בודקים שאלה אחרת, והתיעוד שאתם אוספים לפני הטיסה משמש אתכם בכל השלבים שאחריו.

את ההכנה פירטנו ברשימה שלמעלה. שלושת השלבים הבאים נמשכים שנים אחרי הטיסה, ולכן מתכננים אותם כבר לפני היציאה.

מתי רשות המסים רואה בכם תושבי חוץ בשנת המעבר?

רשות המסים קובעת תאריך מדויק לניתוק, לפי היום שבו מרכז החיים עבר בפועל לחו"ל. המועד הזה לא חייב להיות יום הטיסה. בחוזר מס הכנסה 1/2012 פרסמה הרשות החלטות במקרים כאלה, ובהן נבחנו מספר הימים בישראל, בית הקבע בישראל ובחו"ל, הצטרפות בני המשפחה, שליחות מטעם מעסיק ישראלי, תשלומי ביטוח לאומי ואישור תושבות מהמדינה הזרה.

מי שיוצא לחו"ל לתקופה זמנית, למשל לעבודה מטעם המעסיק, יכול להמשיך להיחשב תושב ישראל כל עוד מרכז חייו נשאר כאן. באחד המקרים שבחוזר עבר עובד עם אשתו וילדיו למדינת אמנה כדי לעבוד בחברת האם של המעסיק הישראלי שלו, והרשות קבעה שהוא נשאר תושב ישראל: המעבר נעשה לצורך עבודה, ובחו"ל לא התגבש בית קבע. תושב כזה ממשיך לדווח בישראל על ההכנסות מכל העולם, עם זיכוי על המס ששולם בחו"ל.

מה ממשיך להיות משולם בישראל בשנים שבחו"ל?

גם אחרי ניתוק תושבות, הכנסה שהופקה בישראל ממשיכה להיות חייבת כאן במס. ההבדל הוא שתושב חוץ לא נהנה מהטבות ששמורות לתושבי ישראל, כמו נקודות הזיכוי לתושב ישראל. מי שממשיך לקבל מישראל שכר דירה, משכורת או קצבה צריך לבדוק כמה מס ינוכה ממנה בלי נקודות הזיכוי, ומה אמנת המס משנה בחשבון.

בביטוח הלאומי הכללים אחרים. המוסד לביטוח לאומי מכיר בדרך כלל במי שיצא מהארץ כתושב ישראל במשך 5 השנים הראשונות, ותושב ששוהה בחו"ל חייב להמשיך לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. אחרי 5 שנים מבקשים ממנו להוכיח שהשהייה עדיין זמנית, בשאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל. מי שרוצה שהביטוח הלאומי יבחן את הניתוק מוקדם יותר יכול לפנות אליו ביוזמתו.

מה משתנה במס כשחוזרים לישראל אחרי כמה שנים בחו"ל?

מי שחוזר אחרי 6 שנים רצופות לפחות בחו"ל נחשב תושב חוזר, ומי שחוזר אחרי 10 שנים רצופות לפחות נחשב תושב חוזר ותיק. לשני המעמדות יש פטורים על הכנסות מחו"ל בשנים שאחרי החזרה, והם לא ניתנים אוטומטית: מקבלים אותם בדוח השנתי או בבקשה להחזר מס.

הפטור של תושב חוזר ותיק רחב יותר: 10 שנים על כל הכנסה שמקורה מחוץ לישראל, כולל פנסיה מחו"ל. תושב חוזר רגיל פטור במשך 5 שנים על הכנסות פסיביות מנכסים שרכש בתקופת השהייה בחו"ל, כמו ריבית, דיבידנד ושכר דירה. את התנאים המלאים ואת אופן המימוש פירטנו בעמוד החזר מס לתושבים חוזרים.

מתי ניתוק תושבות במסגרת רילוקיישן לא משתלם?

ניתוק תושבות לא משתלם תמיד. מי שמחזיק נכסים עם רווח גבוה ישלם מס יציאה. מי שממשיך לעבוד עם לקוחות בישראל ומבקר בה לעיתים קרובות יתקשה להוכיח שמרכז חייו עבר. במדינות יעד עם מס גבוה, השארת התושבות הישראלית לא תמיד מייקרת את החשבון הכולל.

דוגמה להמחשה, אבי שממשיך לעבוד מול ישראל

אבי (שם בדוי), בן 52, יועץ עצמאי, עובר לקפריסין. כל הלקוחות שלו בישראל, החברה שלו רשומה כאן, והוא מתכנן לטוס הביתה כל חודש. אשתו נשארת בינתיים בדירה בתל אביב.

החישוב כאן מוביל למסקנה הפוכה מזו שאבי ציפה לה. בית קבע, משפחה ומרכז עסקי בישראל מצביעים כולם על תושבות ישראלית, וגם מבחני האמנה עם קפריסין יכריעו כנראה לטובת ישראל. נניח שמניות החברה שלו צברו רווח של 1,000,000 ש"ח. כבעל מניות מהותי הוא חייב במס רווחי הון של 30% (נכון ל-2026), כלומר חשיפה משוערת של כ-300,000 ש"ח.

במקרה הטוב, אבי ישלם את מס היציאה הזה. במקרה הסביר, פקיד השומה לא יכיר בניתוק בכלל, ואבי ימשיך לשלם בישראל מס על כל הכנסותיו. הצעד הנכון הוא לבדוק אם המעבר באמת משנה את מרכז החיים, לפני שמגישים טופס.

דוגמה להמחשה, מירב שעוברת לפורטוגל בגיל 64

מירב (שם בדוי), בת 64, כבר מקבלת קצבה מקרן ישראלית ועוברת לגור ליד בתה בליסבון. היא משאירה את דירתה פנויה ומתכננת לבלות בארץ כ-120 ימים בשנה. מספר הימים נמוך מ-183, אבל דירה זמינה, קופת חולים פעילה וביקורים ארוכים עלולים לשכנע את פקיד השומה שהיא עדיין תושבת.

הקצבה של מירב היא 7,000 ש"ח לחודש. כתושבת שקיבעה זכויות וניצלה את מלוא הפטור על הקצבה, כ-5,422 ש"ח פטורים ממס וכ-1,578 ש"ח חייבים במס (נכון ל-2026). אם תנתק תושבות, סעיף הקצבאות באמנה עם פורטוגל יקבע אם ישראל ממשיכה למסות, ואם הפטור הזה עדיין רלוונטי לה.

מה הצעד הראשון בתכנון מיסוי רילוקיישן?

הצעד הראשון הוא רשימה כתובה של כל מה שנשאר בישראל אחרי המעבר: נכסים, הכנסות, חשבונות וקשרים משפחתיים. מהרשימה הזו נגזרות שלוש החלטות. האם לנתק תושבות, איך לטפל במס היציאה, ומה יקרה לפנסיה ולחסכונות מבחינת המס.

אילנית גנימה היא יועצת מס מוסמכת מחדרה, רישיון 45633 ומתכננת פרישה, עם מעל 20 שנות ניסיון בתכנון מס ופרישה. הליווי שלה בתיקי רילוקיישן מתמקד בצד המיסויי בלבד: מרכז חיים, מס יציאה, מיסוי הקצבה והחזרי מס.

לבדיקה אישית פנו לאילנית גנימה, יועצת מס מוסמכת בעלת רישיון 45633 ומתכננת פרישה, מבעלי משרד iG-TAX ברחוב עמרם אברהם 10 בחדרה. הבדיקה כוללת מיפוי ההכנסות שנשארות בישראל, בחינת חשיפה למס יציאה, מיסוי הקצבה אחרי המעבר ובדיקת החזר מס על שנת היציאה. אפשר ליצור קשר בטלפון 052-8271191 או דרך אתר המשרד.

לתכנון המס לפני המעבר לחו"ל